צים

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMiowFBVV95cUxQMWM1RkZBRTBIQldsYXdkMzNkVkdBVGNUeGJFaUJwYWEzRjdUSi1hTGRzLWtPN0E0SUEzWWZKcGVPem91ZEs4Tk9rZHRRWVRpT1JMUnR2WEkzNEdpS1ZVd0tYT2ZxNUZoc0pidmtqOVJTUHo4aUlFVnlWZHJyQy1KNmNVYmRLYjNDYk9YdC0wRHFQb2hXYWl0NUhHT0ZiX3VQZkp3?oc=5" target="_blank">רני צים רוכשת את חלקו של השותף בצים אורבן בקעת אונו ב-105 מיליון שקל</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">TheMarker</font>

25 ביוני 2026

<p>&quot;הבינה המלאכותית לסוגיה, ובתוכה ה-GenAI והבינה הסוכנית, מניבה ערכים רבים ומטורפים עבור כלל הארגון, העובדים ובוודאי שגם עבור המנהלים. אלא שלצד זאת, היא פותחת פתח לשורה ארוכה של פחדים וחששות, והראשון שביניהם הוא דליפת מידע ואובדן ידע. יש להביא לאיזון מושכל בין שני הווקטורים הסותרים&quot;, כך אמר <strong>ליאור אשכנזי</strong>, מנמ&quot;ר משרד התיירות.</p> <p>אשכנזי השתתף במפגש של פורום eGov מבית <strong>אנשים ומחשבים</strong>, שנערך היום (ד'), בשיתוף <strong>דל</strong> ישראל, במלון ממילא בירושלים. נושא המפגש היה &quot;Cyber Resilience &amp; AI &#8211; בונים חוסן לאומי בעידן של איומים משתנים&quot;, והנחה אותו <strong>יהודה קונפורטס</strong>, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.</p> <p>אשכנזי נטל חלק בפאנל שהנחה <strong>גד מרגי</strong>, מנהל אבטחת מידע במשרד החינוך. לדברי אשכנזי, &quot;כאבי הראש והאיומים החדשים שנובעים ממהפכת הבינה המלאכותית הם רבים. הראשון שביניהם הוא חשש מדלף מידע. אנחנו מזהים בארגון שימוש נרחב ועצמאי ביישומי AI מצד העובדים, שנעשה למרות הנהלים והאיסורים שהוטלו. יש תנועה גדולה באירוע, העובדים נעים לכיוון השימוש בבינה מלאכותית. אנחנו מזהים את המגמה, ומנסים לעצור אותה&quot;.</p> <p>&quot;כמו כן, אנחנו רואים הזיות AI&quot;, ציין. &quot;המודלים עונים את התשובות הלא נכונות, אבל כן את התשובות שהמשתמשים רוצים לשמוע. יש לוודא צמצום של התופעה&quot;.</p> <h3>&quot;אנשים מפסיקים לשמר את הידע הארגוני&quot;</h3> <p>&quot;שדה נוסף שמעלה חששות הוא אובדן הידע הארגוני&quot;, אמר מנמ&quot;ר משרד התיירות. &quot;נוצר מצב שבו אנשים מפסיקים לשמר את הידע הארגוני הזה, כי הם סומכים על…

24 ביוני 2026

<p><span style="font-weight: 400;">הבינה המלאכותית הארגונית מתחלקת כיום לשני רבדים. הראשון הוא AI אופקית &#8211; כלים זמינים בשוק המטפלים בתהליכים עסקיים נפוצים ומתאימים למגוון רחב של ארגונים. השני הוא AI אנכית &#8211; פתרונות שנבנו במיוחד עבור תעשייה, תחום פעילות או תהליך עסקי מסוים, ומשלבים מומחיות מקצועית, נתונים ייחודיים ותהליכי ליבה. ההבחנה בין השניים היא זו שמפרידה כיום בין שיפור ביעילות לבין יצירת יתרון תחרותי אמיתי.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">הייחוד של ה-AI האנכית על פני הפתרונות הזמינים לכולם, הוא שהיא מאומנת על דאטה ייעודית, פרטית ומקצועית של אותה תעשייה. היא מכירה את ז'רגון המילים המקצועי, את חוקי הרגולציה ואת תהליכי העבודה (Workflows) הייחודיים של אותו שוק. זו גם הסיבה שאנו רואים כיום מעבר לפתרונות ייעודיים ולסוכני AI המתמחים במשימות עסקיות מוגדרות &#8211; החל מ-AI משפטית, שסורקת מיליוני פסקי דין ומכינה כתב הגנה לחברות ביטוח, דרך AI שמנתחת צילומי MRI ומזהה גידולים בדיוק גבוה יותר מרופא כללי, ועד פתרונות ייעודיים לניהול מערך שרשרת אספקה, תכנון כוח אדם וגביית תשלומים.</span></p> <blockquote><p><span style="font-weight: 400;">AI אופקית קלה יחסית להטמעה, אך הערך שהיא מייצרת בפני עצמו מוגבל. AI אנכית מורכבת יותר לפיתוח ולהטמעה, אך היא זו שמסוגלת להשפיע באופן ישיר על הכנסות, רווחיות ויכולת התחרות של הארגון.</span></p></blockquote> <h3><b>אימוץ כלים גנריים אינו מספיק</b></h3> <p><span style="font-weight: 400;">בשנים האחרונות ארגונים רבים מיהרו לאמץ כלי AI גנריים. הם הטמיעו עוזרים דיגיטליים, סוכנים ויכולות אוטומציה חדשות, מתוך ציפייה לשיפור משמעותי בביצ…

24 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMiqgFBVV95cUxPd2VWY3dhSFNfTzBibXpVYlRaa2E3ZFo5aGlkR3lMc0lQM2RydGpXcm84anNqUk16dm9KQUk2UnJaT0tpZ0RrbVJkYjBsQjVSZDVQQTJ4SW8xdkxUY2F4ZE1yWXM5NnZpclBKV2pKbUNKV1A5SnVhdk5INU1nY1BtY3J3T21aVElETWZadzBpUFhMb1prdHMtSkkzYXJMNXNaN2lCNjZzbXdGZw?oc=5" target="_blank">גינדי מזהה הזדמנות - ותרכוש דירות במיליארד שקל מקבלנים לחוצים</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">TheMarker</font>

23 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMipwFBVV95cUxOUDBVaGFfU1dnUkl3aW9fTFFXbEhNeURNemh3dGhQMWtNdy1tWUI4V09fdUV0MkdSVzZiWWZDY19EdllLVFhVanBVM0hDeHl6ZEMtTnlpeGt1Q3BoMGVvMmhPREdfOVhPbUwxZG9SbmxTVFBzQU9ORnprV2dlZHFqbmh5TWZGM1VWZmhlT280eXVyQ0NyZU5oYmRtZ05YNmR5TFVXalNqdw?oc=5" target="_blank">שני משברים במכה: הקבלנים רוצים להפנות את הדירות הלא מכורות להשכרה ארוכת טווח</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">TheMarker</font>

22 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMiqwFBVV95cUxNR1lPRi1xSk5MZ25jMWF4blJ6ZmR1dW1QWHlXXzhOd2pSYmdWdzlQZGhTdEpmeW9RUEw5cEhUVEt6NzAyUHlJSm5wTzFUY1BNT1Biekt2bkpXU2pob05VcEZwd1B3NjJTZjNGMHozeDdaNVFzbUVIRERMdFp4UUo5R3Y1ejJaTkV0ZV83ZGRseHB0aDByVHhGSFZIMVR6NmJxVWd4bnJ1Rk9vS1E?oc=5" target="_blank">"לא רוצים את השטויות שלך": בש"ס תקפו את שומרי הסף בדיון בחוק הכשרות</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">TheMarker</font>

21 ביוני 2026

<p>על רקע הנתונים שלפיהם הפכה ישראל ליעד מרכזי לתקיפות סייבר גיאופוליטיות, כאשר היא דורגה במקום ראשון בעולם ב-2025 בהיקף התקיפות (1,881), עולה, כי בעוד שחברות היי-טק, בנקים ותשתיות לאומיות מוגנים היטב, שהחוליה החלשה היא המגזר השלישי.</p> <p>לפי <strong>מערך הסייבר הלאומי</strong>, יותר מ-60 עמותות (org.il) הותקפו בשנתיים האחרונות בעקביות על ידי קבוצות האקטיביסטים פרו-פלסטיניות, פרו-איראניות ופרו-רוסיות. ארגונים בלא כוונת רווח ועמותות בישראל מחזיקים במידע רגיש ביותר ומשרתים אוכלוסיות מוחלשות &#8211; כגון נשים מוכות, ניצולי שואה ונכים ורובם פועלים בלא תקציבי IT או מערכי הגנה. עבורם, מתקפת סייבר היא אירוע משתק, שעלול להוביל לפגיעה ממשית בחיי אדם.</p> <p>עלות טיפול מקצועי באירוע סייבר &quot;קטן&quot; נאמדת בכ-100,000 שקלים, שהוא סכום בלתי אפשרי לעמותות קטנות, המהוות יעד קל לתוקפים. לסגירת הפער הזה, הוקם פורום C55. מאחורי המיזם עומדים <strong>עמותת בוגרי מערך ההגנה בסייבר</strong>, חברת הסייבר <strong>CYGHT</strong>, <strong>אסף נקש</strong>, יו&quot;ר עמותת הבוגרים, ו<strong>רות הלרמן</strong>, מנכ&quot;לית העמותה.</p> <p>פורום 55C שואב השראה ממודלים עולמיים, כגון ה-<strong>CyberPeace Institute</strong> השוויצרי. הוא יפעיל מוקד תגובה מהירה 24/7 לטיפול באירועי סייבר מתפרצים עבור עמותות העומדות בקריטריונים ברורים: ארגון בלא מטרות רווח; בלא צוות סייבר או IT קבוע; בעל מחזור שנתי של פחות מחצי מיליון שקלים; המחזיק במידע רגיש;  ואין גוף אחר שיכול לסייע לו. מומחי C55 יעניקו לעמותות מענה הגנה מוכלל למשבר בזמן אמת: ניהול משא ומתן, ליווי משפטי, ניתוח וירוסים ופוגענים, הנדסה לאחור, ואיסוף מו…

18 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMiakFVX3lxTE9MODYzbDY4d09LTVFMYUY2LUo0aG9HQ3ZObWRIUFp5SVROMUl4dWx6OW1hSmRGVFpsSXh3MjRZaE1wbkRQSWNOeWpTOHFGaUhnRUc4RTZCV2dpd0tmaGVJa25PdjRvUEN6T0E?oc=5" target="_blank">ישי דוידי: צים החדשה מהווה הזדמנות חד פעמית עבור מדינת ישראל לחזק את הביטחון הימי שלה</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">calcalist</font>

17 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMiY0FVX3lxTFBuVjluQzhqbEJNRkUxdGF0eWtSbVRkeS1keGI4N2tXLXo4dXl2TzEyRjJkSjJocVFTOXFjSnJrNFFHX2h6dVFDOVhISWFMTFkyRUhVUWlWRmdTOTNmRHlJdjE4Yw?oc=5" target="_blank">הציע לרכוש את צים ב־4.5 מיליארד דולר - והבית שלו לפני עיקול</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">calcalist</font>

17 ביוני 2026

בכפוף לאישור בעלי המניות בחברת התובלה הימית צים, ד"ר חן ליכטנשטיין יקבל שכר חודשי של 240 אלף שקל, יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ויקבל מענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל

16 ביוני 2026

<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMisgFBVV95cUxOM0NvSGM4am9QanN4TlVadlg3RDhYR1gtTGQwTWFoVWloWjBoOE5GX2dxR19yVGU5MFRFWVQ1djdlYjljcndWVWUwM2M3TEZzSGxaZUUzWTJTTzk4SGFNbnJJZjc3T2VkNXkzN1NqVjV1REh5Y2dZbFBYUlVISjZEaHd3N295ZWJkWGpXUnhrQkMxb005OWdQS1UtUUhNdW1jQ0pQSDNtTWFpRThQWHB4ZG5R?oc=5" target="_blank">מה אתם רוצים מברקת? בדרך לאקזיט של מיליארדים, אי־אפשר לזייף עניין ביוקר המחיה</a>&nbsp;&nbsp;<font color="#6f6f6f">TheMarker</font>

15 ביוני 2026

<p>ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון סוער במיוחד על סכנת הסגירה המיידית של מרכזי המו&quot;פ האזוריים, שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אחראי עליהם, ומתקצב אותם בכל שנה בעשרות מיליוני שקלים. אלא שהשנה, חילוקי דעות בין שני אגפים שונים באוצר, ובינם לבין משרד המדע, מונע את העברת התקציב ומאיים על פעילותם של המרכזים.</p> <p>הסיבה לדיון היא <a href="https://www.pc.co.il/news/453047/" target="_blank">מכתב בהול</a> ששלחו מנהלים של שבעה ממרכזי המו&quot;פ הללו לשרה <strong>גילה גמליאל</strong> וליו&quot;ר הוועדה, ח&quot;כ ד&quot;ר <strong>יאסר חוגיראת</strong>, שבו התריעו על המצב העגום. לדבריהם, בעקבות סכסוך שנתגלע בתוך משרד האוצר, ובינו לבין משרד המדע, הוקפאו כל תקציבי התמיכה של המרכזים האזוריים, והם לא יכולים להמשיך לפעול &#8211; ובמיוחד לא לשלם משכורות. המרכזים הללו מעסיקים 700 עובדים, שמרביתם חוקרים ואנשי מדע, בעיקר מאזורי הפריפריה.</p> <h3>&quot;המדינה צריכה להחליט האם היא בעד הפריפריה, או שהחליטה לוותר עליה&quot;</h3> <p>נציגי המרכזים שהשתתפו בדיון תקפו בחריפות את הממשלה על כך שבגלל סכסוך בין משרדים עלול להיסגר מפעל חברתי וחינוכי חשוב, שמהווה חוד חנית לעתיד המדעי של ישראל. כך, <strong>חאלד מטר</strong>, מנהל מרכז המו&quot;פ במשולש, אמר כי &quot;מרכזי המו&quot;פ בפריפריה מושכים אליהם חוקרים טובים מכל חלקי הארץ, ויש לנו הישגים בינלאומיים. אבל התקציב לא מאפשר לנו להמשיף לפעול. במקום להגדיל את התקציב מקצצים לנו, ואין לנו מהיכן לשלם משכורות&quot;.</p> <p>לדברי <strong>דינה גלעד</strong>, מנהלת מכון שמיר, שפועל בקצרין, מחקרים פורצי דרך שביצע המכון סייעו להקמת שבע חברות …

15 ביוני 2026

<p>לפני כמה שנים, לרגל חודש הגאווה, החלטנו ב<strong>אנשים ומחשבים</strong> להשיק פרויקט מיוחד, שיעלה על נס את הלהט&quot;בים.ות בהיי-טק, ואת החשיבות של הנראות, הגיוון וההכללה. מאז, במשך מספר שנים, פרסמנו את סיפוריהם.ן של בני.ות הקהילה בענף &#8211; על הניסיון שלהם.ן, כל אחד ואחת עם הסיפור שלו.ה. בהמשך החלטנו להפסיק עם הפרויקט ולציין את חודש הגאווה באתר ובניוזלטר שלנו בדרכים אחרות.</p> <p>השנה בחרנו לחזור לפרויקט הזה, בגלל המגמות הלא טובות שאנחנו רואים בשנים האחרונות: הצמצום, עד כדי ביטול, של פעילויות הגיוון וההכללה בחברות היי-טק שונות, הלהט&quot;בפוביה הנושבת מהממשלה, העובדה שעדיין אין לקהילת הלהט&quot;ב זכויות שוות באופן מלא ועליית מקרי האלימות נגד בנות ובני הקהילה הגאה &#8211; כולל ב-&quot;מרחב הבטוח&quot; והמקבל של תל אביב. במיוחד בתקופה כזאת, הנראות הלהט&quot;בית והחגיגה שלה בפומבי &#8211; חשובות, וההיי-טק הוא זה שצריך להוביל אותה.</p> <p>בפרויקטים הקודמים, חברות נענו ברצון לפרויקט ונלחמו על ההשתתפות בו. קיבלנו עשרות רבות של תשובות מעובדים.ות להט&quot;בים.ות שלהן. השנה קיבלנו 12 תשובות בלבד. נראה שזה חלק ממגמה מדאיגה, גם אם היא לא מוכרזת. אמנם, <strong>פלייטיקה</strong> ו<strong>גוגל</strong> לקחו חלק והשקיעו במצעד הגאווה בתל אביב, ו<strong>מיקרוסופט</strong> קיימה גם השנה אירוע גאווה גדול, אבל אלה חברות גדולות ורב לאומיות.</p> <p>ובכל זאת, הקבלה של להט&quot;בים.ות בהיי-טק גדולה, ובהרבה, מאשר במגזרים אחרים, ויש חברות שעדיין נושאות בגאווה את סיסמת הגיוון וההכללה בכלל, ושל קהילת הגייז בפרט. וגם את זה אנחנו רוצים לציין בפרויקט הזה. לפניכם.ן הפרויקט, בשני חלקים, לפי סדר ה-א&quo…

15 ביוני 2026

<p>התמונות של בכירי ממשל אמריקנים משליכים טלפונים סלולריים, מטענים ומחשבים לפחי איסוף מאובטחים אחרי ביקור בסין נראו לרבים כמו מחווה מוגזמת, אולי אפילו תיאטרלית. אבל מי שחי את עולמות הביטחון, הסייבר והתשתיות הקריטיות יודע היטב: זו לא הצגה. זו פרקטיקה.</p> <p>בשנים האחרונות זה הפך כמעט לסטנדרט בקרב דיפלומטים, אנשי ביטחון ובכירים בתעשיות רגישות לטוס למדינות מסוימות עם &quot;טלפוני נסיעה&quot; ולפטופים ייעודיים בלבד, כלומר ציוד שנועד לשימוש זמני המושמד או נזרק לאחר החזרה, משום שגופים כאלו אינם רוצים לקחת את הסיכון שהציוד &quot;טופל&quot;. ההבנה הזאת חלחלה עמוק למערכות הממשלתיות ולחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם: האיום כבר לא מתחיל רק בפריצה לרשת או בלחיצה על לינק זדוני. הוא מתחיל הרבה לפני כן, בשרשרת האספקה עצמה.</p> <blockquote><p>&quot;כפי שסייבר הפך בעשור האחרון לתחום שמחייב רגולציה, תקנים, בקרה ואחריות, כך גם שרשרת האספקה חייבת להפוך לחלק בלתי נפרד מתפיסת ההגנה הלאומית והעסקית. מדינות יצטרכו לדרוש שקיפות מלאה על מקור רכיבים קריטיים, חברות יידרשו לבצע בקרה עמוקה יותר על ספקים ותהליכי ייצור וארגונים יבינו שהשאלה איננה רק כיצד מגנים על הרשת, אלא כיצד מבטיחים שהטכנולוגיה עצמה ראויה לאמון&quot;</p></blockquote> <p>בעולם שאנו חיים היום, שרשרת האספקה היא כבר לא רק מנגנון לוגיסטי, היא זירת עימות אסטרטגית. שבב שמיוצר במדינה אחת, נארז במדינה אחרת, עובר דרך ספק צד שלישי ומורכב במוצר סופי במקום אחר ועובר אינספור ידיים בדרך. די בחוליה אחת שנפרצה, מפעל אחד שפועל תחת לחץ רגולטורי או פוליטי, או רכיב אחד שעבר &quot;התאמה&quot;, כדי להפוך מוצר אלקטרוני שלם לסיכון ביטחוני. ופה בדיוק נמצאת הבעיה …

15 ביוני 2026

<p>הן בקיץ הנוכחי והן בזה של 1982, המונדיאל התקיים כשאנחנו, בישראל, עוסקים בסוגיות ביטחוניות בוערות. לפני 44 שנים, משחקי הגביע העולמי התנהלו בד בבד עם מלחמת לבנון הראשונה, וכיום הם מתקיימים כשאנחנו שוב בלבנון, ונאלצים להתחיל להתמודד עם ההסכם החדש שנשיא ארצות הברית, <strong>דונלד טראמפ</strong>, הגיע אליו עם איראן. כך נוצר דמיון בין שני הקייצים &#8211; חגיגת כדורגל עולמית לצד התמודדות עם מצב ביטחוני לא פשוט. למבוגרים יותר התחושה הזאת מוכרת, והצעירים לומדים אותה ממש בימים אלה.</p> <p>אתמול היה עוד יום של משחקים במונדיאל. מה ראינו? המון שערים, הפתעות קטנות וגדולות ו<strong>גרמניה-סאפ</strong> שמביסה 1:7 את ה-AI של <strong>קורסאו-קרסור</strong>. האם היא בדרך לאליפות נוספת?</p> <h3>ברזיל-אמזון .Vs מרוקו-רד-האט</h3> <p>המשחק בין שתי הנבחרות הסתיים בתיקו 1:1. הבחירה בברזיל כ<strong>אמזון</strong> כמעט מתבקשת: נהר האמזונס, הנהר הגדול בעולם, המזוהה עם המדינה הדרום אמריקנית ועם עוצמה, גודל והיקף חסרי תקדים, כמו הכדורגל שלה. זאת, בדומה לשאיפות של אמזון ברמות העוצמה, הזרימה של המידע והמכירות שלה ושל חברת הענן שלה, <strong>AWS</strong>.</p> <p>מרוקו, כמו <strong>רד-האט</strong>, הראתה במשחק שאפשר לאתגר גם את החברות הגדולות ביותר (אמזון היא החברה החמישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, עם יותר מ-2.5 טריליון דולר). המרוקאים עם הכובעים האדומים עלו ליתרון מוקדם, שיחקו בצורה מאורגנת וממושמעת והכריחו את הברזילאים חובבי הענן לרדוף אחריהם. ברזיל-אמזון נהנתה מעומק, ממשאבים ומיכולת להפעיל לחץ לאורך זמן, אך התקשתה לפרוץ את המערך המרוקאי-רד-האטי, להוציא שער השוויון שכבשה.</p> <p>בסופו של דבר, זה היה ער…

15 ביוני 2026

<p><strong>כתב: תמיר חסון, מנהל פעילות גריד דיינמיקס ישראל.</strong></p> <p>גל הפיטורים ששוטף את הסקטור הטכנולוגי בשנים האחרונות מלווה לעתים קרובות בהצדקה זהה: &quot;התייעלות מבוססת בינה מלאכותית&quot;. ההבטחה הייתה, ועודנה, שהתוכנה תחליף אנשים והחיסכון יממן את השלב הבא באבולוציה הארגונית. אלא שבאחרונה מתבררת מציאות מורכבת בהרבה: חברות שקיצצו בכוח האדם בגלל ה-AI נאלצות לשכור עובדים מחדש, לרוב תחת הגדרות תפקיד שונות. התופעה הזו, המכונה &quot;בומרנג הפיטורים&quot;, אינה מעידה על כישלון הטכנולוגיה, אלא על טעות קטגורית בתפיסת ההפעלה שלה.</p> <p>ניתן להגדיר את תפקיד הבינה המלאכותית בארגון בשתי דרכים: הגישה הראשונה מתייחסת ל-AI כאל &quot;ישות&quot; &#8211; עובד וירטואלי שניתן להציב במקום עובד אנושי. בסיפור הזה, המדד הוא החלפה, והערך מוצג כקיצוץ ישיר בעלויות. הגישה השנייה, לעומת זאת, רואה בבינה המלאכותית &quot;כלי&quot; &#8211; אמצעי להפחתת חיכוך בתהליכים קיימים, מבלי לשנות את זהות האחראים עליהם. כאן המדד הוא תפוקה &#8211; אותם אנשים מייצרים יותר, או באותה איכות אך בפחות מאמץ.</p> <p>הבומרנג מכה כאשר ארגונים מאמצים את הגישה הראשונה, ומגלים מאוחר מדי שהם זקוקים לשנייה. מתברר שהתפקידים שקוצצו דרשו שיקול דעת, הבנת הקשרים מורכבים ואחריות – מיומנויות שמודלים מתקשים ליישם ללא פיקוח אנושי. העובדים חוזרים, פעמים רבות בעלות גבוהה יותר, כדי לנהל ולבקר את המערכת. במקביל, עלויות התפעול, המחשוב והאינטגרציה של מודלי השפה מטפסות, ולעתים מוחקות את החיסכון הראשוני שאליו שאף הארגון.</p> <h3>הסיבה לכישלון רוב פרויקטי ה-AI: הנחתה מלמעלה</h3> <p>רוב פרויקטי ה-AI נכשלים לא בגלל טכנולוגיה חלשה, אלא משום ש…

15 ביוני 2026

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף: "אנחנו רוצים לתמוך ביזמים שבונים את הדור הבא של חברות ה-AI" &#8226; מניית מאנדיי נחלשה מאוד על רקע החשש שהתפתחות ה-AI תפגע בעסקיה, אך התאוששה חלקית ועלתה מהשפל האחרון

15 ביוני 2026

הנורות האדומות מהן מזהיר צבי סטפק את המשקיעים &#8226; ההשפעה הצפויה של הסלמה ביטחונית לגל ההנפקות בבורסה בת"א &#8226; חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים &#8226; יפן לקראת ריבית שיא של 31 שנה, וגלי ההדף עלולים להיות מורגשים בוול סטריט &#8226; וגם: מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

13 ביוני 2026

צבא ארה"ב מאשר: איראן שיגרה כמה כטב"מי תקיפה בניסיון לפגוע באוניות מסחר שעברו במצר הורמוז &#8226; במהלך הלילה: דיווחים על פיצוצים באי קשם ובאי סיריק באיראן עקב עימותים במצר הורמוז &#8226; גורם בלבנון לערוץ אל-מיאדין: סבב המשא ומתן החמישי עם ישראל יחל בוושינגטון ב-22 ביוני &#8226; דיווח ב-CNN: איראן מלכדה והקריסה מנהרות עם אורניום מחשש למבצע קומנדו אמריקאי &#8226; עדכונים שוטפים

13 ביוני 2026

גורם אמריקאי: יירטנו שני כטב"מי נפץ איראניים &bull; אזעקות הופעלו באצבע הגליל בעקבות יירוט כטב"ם בדרום לבנון &bull; באיראן דיווחו על קולות פיצוצים בדרום המדינה וטוענים: מנענו ממכלית לעבור במצר הורמוז &bull; גורמים איראנים אמרו למדינות האזור היום כי הושגה הסכמה "עקרונית" על מזכר ההבנות &bull; טראמפ: מוג'תבא הסכים לעסקה &bull; עדכונים שוטפים

12 ביוני 2026

<p>כניסת הבינה המלאכותית מציבה אתגרים חדשים גם בפני מנהלי הפרויקטים: היא מחייבת אותם לדעת כיצד לשלב את ה-AI בצורה נכונה, ולהפוך אותה לכלי שמעצים אותם ואת מעמדם. האתגר הזה יהיה בין הנושאים שיידונו <a href="https://pmi-2026.events.co.il/home" rel="noopener" target="_blank">בכנס השנתי ה-30 של העמותה לניהול פרויקטים, <strong>PMI ישראל</strong></a>, שיתקיים ביום ג' הקרוב, ה-16 ביוני, בהפקת <strong>אנשים ומחשבים</strong>.</p> <p>בפרק זה של <strong>פודקאסט אנשים ומחשבים</strong> אירחנו באולפן שלושה מחברי הנהלת העמותה: <strong>משה יונה</strong>, נשיא ומנכ&quot;ל PMI ישראל, <strong>אילנה וויימן נפתולין</strong>, מנהלת הכנס, ו<strong>דני שור</strong>, סגן נשיא לכספים וטכנולוגיה.</p> <p></p> <p><strong>משה יונה, ספר על הקריירה שלך בניהול פרויקטים.</strong><br /> &quot;מאז שאני זוכר את עצמי אני נמצא בעולם ניהול הפרויקטים, כי אני מאמין שניהול הוא תכונה מולדת, נלמדת ומשתדרגת. עסקתי בכך בשירותי הצבאי ובהמשך לאורך כל הקריירה. אני עוסק לא רק בניהול, אלא גם בפיתוח ובהכוונה כיצד לבצע את התפקיד טוב יותר. אני חבר בעמותה כמעט מיום הקמתה, ולתפקיד הנוכחי נבחרתי, <a href="https://www.pc.co.il/featured/449062/" target="_blank">בפעם השנייה</a>, במרץ האחרון&quot;.</p> <p><strong>לטובת המאזינים והקוראים, ספר בכמה מילים על ארגון PMI.</strong><br /> &quot;PMI הוא האיגוד המקצועי של מנהלי הפרויקטים. זהו ארגון בינלאומי, שנוסד לפני יותר מיובל שנים בארצות הברית, עם כ-300 סניפים ברחבי העולם &#8211; כולל אותנו. הסניף הישראלי נחשב לאחד הסניפים הוותיקים והמשפיעים ב-PMI&quot;.</p> <div class="wp-caption alignnone" i…

10 ביוני 2026

<p><strong>סטיבן לוי</strong>, אחד מעיתונאי וסופרי הטכנולוגיה הכי ותיקים בסביבה וכתב קבוע של <strong>WIRED</strong>, טוען שבדצמבר האחרון התרחשה מהפכה: מודל Opus 4.6 של <strong>אנת'רופיק</strong> (החברה שמאחורי קלוד), שיצא אז לשוק ונועד בעיקר לשפר את היכולות של קלוד קוד, הפך אנשים למכורים אליו. המודל שוחרר קצת לפני תקופת החגים הנוצריים, ומקודדים ואנשים טכנולוגיה רבים, לפי לוי, בילו את חופשת חג המולד שלהם לא עם משפחותיהם &#8211; אלא מול המסך, עם קלוד. רבים מהם הפכו למכורים ליכולות שלו &#8211; או, כמו שלוי מכנה זאת, &quot;קלוד-הוליקים&quot;.</p> <p>למה זה קרה? הסיבה היא שעם המודל הזה נוצר OpenClaw, שיצר, מעשית, את היכולת של סוכנים אוטונומיים &#8211; כלומר, כלי בינה מלאכותית עצמאיים שיכולים לבצע אינטראקציות עם קבצים מקומיים ויישומים, לעבד מידע באופן עצמאי ללא הנחיה או פרומפט ש-&quot;יפעיל&quot; אותם ולהפעיל סוכני משנה משלהם. סף חדש נחצה, וחצי שנה אחר כך &#8211; כולם מדברים רק על זה, ועל המהפכה שסוכנים אוטונומיים מחוללים ויחוללו בארגונים.</p> <p>היוצר של OpenClaw, <strong>פיטר סטיינברגר</strong>, זכה השבוע לתשואות כשעלה לבימת ועידת המפתחים של <strong>מיקרוסופט</strong>, Build, וגם <strong>גוגל</strong> לא מפגרת מאחור עם ההצגה של Spark &#8211; סוכן אוטונומי מפחיד ביכולותיו. <strong>דיוויד פירס</strong>, אחד הכתבים של <strong>The Verge</strong>, תיאר תוצר של Spark כ-&quot;מבהיל&quot; מבחינת רמת התפירה וההתאמה האישית, כיוון שהוא המחיש לו מחדש אילו כמויות אדירות של מידע פרטי גוגל יודעת עליו &#8211; כולל פרטים שמעולם לא שיתף עם החברה. אבל זה נושא לטור אחר. כך שכולם נמצאים כיום במשחק של…

9 ביוני 2026

<p><strong>OpenAI</strong> ממשיכה בדרך שלה לקראת הנפקת הענק: החברה, שעל פי ההערכות שווה כיום 850 מיליארד דולר, הודיעה אמש (ב') כי היא הגישה את המסמכים הדרושים לקראת ההנפקה לרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC). מדובר בצעד ראשון לקראת ההנפקה ורישום החברה למסחר בבורסה.</p> <p>החברה של <strong>סם אלטמן</strong> היא אחת משלוש חברות ענק שאמורות להנפיק עד סוף השנה: שתי האחרות הן <a href="https://www.pc.co.il/news/money/452498/" target="_blank"><strong>SpaceX</strong></a>, שתצא לבורסה בסוף השבוע הקרוב, ו<strong>אנת'רופיק</strong>, שמועד ההנפקה שלה טרם נקבע, אולם גם היא כבר <a href="https://www.pc.co.il/news/money/452373/" target="_blank">הגישה מסמכים ל-SEC</a>.</p> <p>המסמך ש-OpenAI הגישה אתמול הוא Form S-1 &#8211; התשקיף הראשוני שחברות שרוצות לצאת להנפקה מחויבות להגיש. על פי החוק האמריקני, מסמך זה צריך לכלול את המודל העסקי והחזון של החברה, דו&quot;חות פיננסיים מבוקרים, כל גורמי הסיכון שיכולים לפגוע בעסקים שלה, פירוט בעלי העניין ומבנה השליטה בחברה, ומה היא מתכננת לעשות עם הכסף שיגויס במסגרת ההנפקה. המסמך הזה סולל את הדרך למסמכים פיננסיים ואחרים נוספים, שאותם OpenAI אמורה להגיש לפני ההנפקה.</p> <p>לא ברור מתי ההנפקה של OpenAI תצא לפועל. החברה ציינה בהודעתה כי היא עדיין לא החליטה על תאריך, וכי זה יכול לקחת זמן, &quot;כי יש דברים שאנחנו רוצים לעשות, שקל יותר לעשות אותם כחברה פרטית&quot;. היא לא פירטה במה המדובר.</p> <p>הגשת המסמכים באה כמה שבועות אחרי ש-OpenAI, המנכ&quot;ל שלה, <strong>סם אלטמן</strong>, ונשיאה, <strong>גרג ברוקמן</strong>, <a href="https://www.pc.co.il/news/451466/" tar…

9 ביוני 2026

מדובר בזינוק דרמטי של ייצוא הנפט הגולמי מ-7.9 מיליארד דולר בחודש אפריל אשתקד ל-17.1 מיליארד דולר באפריל השנה &#8226; מדובר בהשלכה חיובית מבחינת ארה"ב של הסגר האיראני על הורמוז, אך הוא מגיע על חשבון הצרכנים האמריקאים שנאלצים לשלם מחירים גבוהים בזמן שהנפט מיוצא לחו"ל

9 ביוני 2026

<p>באחרונה נחשפה חולשה בפיירוולים של <strong>פאלו אלטו</strong>, שתויגה בדרגת חומרה גבוהה. הסוכנות האמריקנית להגנת תשתיות וסייבר, CISA, הוציאה הודעה לתיקון מיידי שלה, בה כתבה כי &quot;סוג זה של פגיעות עלול להביא למתקפה מצד שחקני סייבר זדוניים. הוא מגלם סיכונים משמעותיים לארגונים פדרליים&quot;.</p> <p>החולשה סומנה כ-CVE-2026-0257 והיא מסוג Authentication Bypass &#8211; חולשה שמאפשרת גישה מרחוק למערכות ה-IT של הקורבן, בלא להזדהות. פאלו אלטו אישרה כי זיהתה ניסיונות ניצול מוגבלים של החולשה על מכשיריה, שלא עודכנו. לפי חוקרי <strong>רפיד7</strong>, &quot;נראו ניסיונות ניצול שלה, שהחלו באמצע מאי&#8230; עקיפת הזיהוי (Authentication Bypass) במכשיר VPN ארגוני בקצה הרשת עלולה להוביל להשפעה משמעותית על הארגון&quot;.</p> <p>מומחים ציינו כי אין זו החולשה הראשונה: במאי נחשפה חולשה אחרת במנגנון האימות של ענקית הגנת הסייבר. &quot;המדובר בדפוס שחוזר על עצמו, של תקיפות נגד מכשירי אבטחה היקפיים. חולשות במכשירים שאמורים להגן עליכם הופכות ל-וקטור תקיפה מועדף&quot;, כתבו.</p> <h3>מה פאלו אלטו עצמה אומרת?</h3> <p>בפוסט שפורסם באחרונה על ידי חוקרי יחידה 42, מודיעין האיומים של פאלו אלטו, נכתב כי &quot;הבחנו בניצול פעיל של הפגיעות על ידי גורם איום לא מזוהה, שניסה לגשת ל-GlobalProtect. חולשת אבטחה זו כוללת עקיפת אימות ברכיבי הפורטל והשער של גרסאות פגיעות של תוכנת PAN-OS &#8211; מה שעלול לאפשר לתוקפים לא מורשים לעקוף בקרות אבטחה ולהתחיל בחיבורים ל-VPN. אנו ממליצים לארגונים להפעיל פרוטוקולי תגובה לאירועים, ובנוסף, אנו ממליצים בחום לעיין בהמלצת האבטחה ל-CVE-2026-0257, או לשדרג לגרסה שכוללת פתרון לבעיה זו&q…

8 ביוני 2026