DRS RADA TECHNOLOGIES

DRS RADA Technologies נוסדה בישראל בשנת 1970 תחת השם RADA Electronic Industries. החברה עברה שינויי מיתוג ובעלות לאורך השנים, ובשנת 2022 השלימה מיזוג עם DRS Technologies — חטיבה של Leonardo DRS, שהיא עצמה חברת בת של קונצרן הביטחון האיטלקי Leonardo S.p.A. כתוצאה מהמיזוג נוצרה ישות חדשה הפועלת תחת השם DRS RADA Technologies, שמשלבת את יכולות הרדאר הטקטי הישראלי עם הטכנולוגיות הביטחוניות של Leonardo DRS האמריקאית.

מטה הפעילות הישראלית של DRS RADA Technologies ממוקם בנס ציונה, עיר תעשייה ביטחונית מרכזית הנמצאת בין תל אביב לאשדוד. לחברה אין, לפי המידע הזמין, משרדים פעילים נוספים בישראל מחוץ לאתר נס ציונה, שם מתרכזת פעילות המחקר, הפיתוח, והייצור.

לפני המיזוג, RADA Electronic Industries הייתה רשומה למסחר בבורסת NASDAQ תחת הסימול RADA, והמסחר בה התבצע עד לסיום עסקת המיזוג עם Leonardo DRS, שהסתיימה ביוני 2022. לאחר המיזוג, המניה הוסרה מהמסחר הציבורי העצמאי כחברת RADA, והפעילות שולבה בתוך מבנה הדיווח של Leonardo DRS, שנסחרת בבורסת NASDAQ תחת הסימול LDOS — אם כי Leonardo DRS עצמה נמצאת בתהליכי IPO עצמאי לפי הצהרות שפורסמו ב-2024.

בשיאה כחברה עצמאית, RADA העסיקה כ-600-700 עובדים, רובם ככולם בישראל. לאחר שילובה ב-Leonardo DRS, מספר העובדים המדויק בפעילות הישראלית אינו מדווח בנפרד. עם זאת, אתר נס ציונה ממשיך לתפקד כמרכז R&D וייצור עצמאי לקו מוצרי הרדאר הטקטי.

החברה מפתחת ומייצרת רדארים טקטיים ניידים, בעיקר מסוג AESA (Active Electronically Scanned Array) לשימושי הגנת כוח יחידתית, זיהוי טילים, מל"טים, ורכב אוויריים בעלות נמוכה (Class-I, Class-II, Class-III UAS). האירוע המשמעותי ביותר בשנה האחרונה הוא המשך ייצוב שילוב DRS RADA בתוך מבנה Leonardo DRS, לצד הזכיות בחוזים נוספים של צבא ארה"ב עבור מערכת ה-RPS-42 ו-RPS-50.

DRS RADA Technologies היא חברת בת של Leonardo DRS, שהיא בתורה חברת בת בבעלות מלאה של Leonardo S.p.A. — קונצרן הביטחון האיטלקי הממשלתי, שממשלת איטליה מחזיקה בו כ-30% ממניותיו. ההורות הזו מספקת ל-DRS RADA גישה לחוזי NATO ולרכש ממשלתי אמריקאי דרך ספקי ביטחון אמריקאיים.

קו המוצרים הראשי של DRS RADA Technologies הוא משפחת הרדארים הטקטיים מסוג AESA — Active Electronically Scanned Array — הפועלים בתדר C ו-S Band, עם דגמים ניידים שיכולים לפעול על גבי כלי רכב קרקעיים, גג של בניין, מגדל תצפית, או כמערכת רגלית ניידת. הדגמים המסחריים המרכזיים הם RPS-42 ו-RPS-50, יחד עם דגמי ה-RPS-70 לפלטפורמות נייחות.

הבעיה שהחברה פותרת היא ספציפית ביותר: הגנת כוח יחידתית (Force Protection) מפני איומים אוויריים טקטיים בשטח קרב עירוני ובשטח הפתוח. הרדאר מיועד לגלות ולעקוב אחר מל"טים קטנים (Class-I, Class-II) בטווח קצר-בינוני, טילים מונחים, פגזי מרגמה, רקטות, ורימוני תותח — קטגוריה הידועה כ-C-RAM (Counter Rocket, Artillery, Mortar). מדובר בסוג איום שהפך קריטי לצבאות מאז מלחמות עיראק ואפגניסטן, ואף יותר מכך עם עלייתם של מל"טים זולים שגוייסו ביישומי לוחמה בשנים 2022-2025.

הלקוחות העיקריים הם צבאות ממשלתיים — בראש ובראשונה צבא ארה"ב (US Army), ולצידו צבאות של מדינות NATO ומדינות נוספות שרוכשות במסגרת FMS (Foreign Military Sales) מהממשלה האמריקאית. בצה"ל עצמו עברו מספר מכרזים רלוונטיים — אם כי RADA שימשה גם כספק לצה"ל, בייחוד במסגרות ניסוי ופיתוח. הרוכשים הם קציני אחסון ציוד (PMs) ומנהלי תוכניות ביטחוניות, לא רוכשים מסחריים.

מכירות החברה מתבצעות במודל government-to-government ו-direct sales לצבאות, עם ייצוג בארה"ב דרך אנשי מכירות של Leonardo DRS שמאפשרים גישה למנגנוני רכש של ה-Pentagon. אין ערוץ self-serve, ואין שותפים מסחריים — זוהי מכירה ממשלתית מובהקת של ציוד ביטחוני.

מודל התמחור אינו מדווח פומבית. חוזי ביטחון ממשלתיים מוגדרים לרוב על בסיס FFP (Firm Fixed Price) או CPIF (Cost Plus Incentive Fee), ומדווחים לעיתים ב-SAM.gov או ב-USASpending.gov. חוזים של Leonardo DRS הנוגעים לרדארי RADA ושוחררו לציבור כוללים חוזה US Army מסוף 2022 בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לרדאר ה-RPS-42 למערכות C-UAS.

היתרון הטכנולוגי המוצהר של RADA הוא ב-AESA compact radar design — יכולת לבנות רדאר פאזי (phased array) קטן, קל, ובעל ביצועים גבוהים המתאים לכלי רכב טקטיים שאינם יכולים לשאת מערכות רדאר גדולות. הפטנטים הרלוונטיים הוגשו במהלך שנות ה-2010, בתקופת המנכ"ל Dov Sella. הארכיטקטורה מאפשרת כיסוי 360 מעלות עם מספר רב של יחידות קטנות, בניגוד לרדאר יחיד מסתובב.

צוות ההנדסה בנס ציונה עובד על ארכיטקטורת RF (Radio Frequency), עיבוד אות דיגיטלי (DSP), ואלגוריתמי מעקב (tracking algorithms) בסביבת עיבוד בזמן אמת. לפי פרסומי채용 ישראליים, החברה מגייסת מהנדסי RF, מהנדסי DSP, מהנדסי תוכנה embedded (C++), ומהנדסי מערכות לביצוע ניסויי שטח.

הדגל המרכזי של DRS RADA Technologies הוא משפחת הרדארים הטקטיים RPS (Radar, Positioning System). ה-RPS-42 הוא רדאר C-Band AESA ניייד המיועד למשאיות ולכלי רכב טקטיים קלים; טווח הגילוי שלו מגיע לכ-10 ק"מ למל"ט Class-II, ומערכת אחת שוקלת כ-60 ק"ג בלבד כולל מחשב עיבוד. זו הייתה מערכת הדגל שאפשרה לחברה לנצח בחוזי US Army לאחר 2018. ה-RPS-50 הוא גרסה מתקדמת עם כיסוי זוויתי גדול יותר, מיועד לתצורות Multi-Sensor Integration שבהן מספר רדארים מכסים 360 מעלות.

ה-RPS-70 הוא דגם נייח המיועד לבסיסי ופינות הגנה קבועות — bases, airfields, וגבולות לאומיים. טווח הגילוי שלו גדול יותר, והוא מיועד לתצורות IFPC (Indirect Fire Protection Capability) של הצבא האמריקאי. חוזה ה-IFPC-I שזכה בו RADA בשיתוף עם Boeing ו-Dynetics הוא אחד מהסגירות הגדולות ביותר של החברה.

בעבר, RADA פיתחה גם מוצרים לתחום ה-Avionics, ובמיוחד מחשבי מטוסים מסוג Mission Computer. תחום זה הוקטן משמעותית לאחר 2016, כאשר ההנהלה — בהובלת דב סלע — החליטה לצמצם לייבת ה-Avionics ולהתמקד ברדארים טקטיים. מוצרי ה-Avionics לא הוסרו רשמית, אך השיווק והפיתוח הפעיל עבורם הופסקו.

המוצר שהושק האחרון בתיעוד פומבי הוא גרסת ה-RPS-42 לכלי רכב בסגנון HMMWV ו-JLTV, שהוצגה ב-AUSA 2023 (האגודה האמריקאית לצבא, וושינגטון DC, אוקטובר 2023). לצידו, הצגת הרדאר המשולב עם מערכות C2 (Command and Control) של Leonardo DRS הייתה חלק מהתצוגה.

במונחי אינטגרציות, רדארי DRS RADA מחוברים לפלטפורמות C2 של צבא ארה"ב כולל FAAD C2 (Forward Area Air Defense Command and Control), וכן לפלטפורמות SHORAD (Short-Range Air Defense). שילוב עם מערכות נשק כגון Stinger ו-Coyote UAS Interceptor מאפשר לרדאר לשמש כ"עיניים" של מערכות הגנה אוירית קרקעיות.

אין מידע פומבי על תעודות SOC 2 או ISO 27001 — מוצרי הביטחון פועלים תחת תקנים מסוג MIL-STD (Military Standards), ובפרט MIL-STD-810 לחוסן סביבתי. RADA עמדה בתקן זה כחלק מדרישות ה-US Army.

המתחרה הישיר ביותר ל-DRS RADA Technologies בתחום ה-Compact AESA Tactical Radar הוא SRC Inc., חברה אמריקאית ממוצא Syracuse, ניו יורק, שפיתחה את רדאר ה-AN/TPQ-50 לצרכי C-RAM. SRC מתמקדת בעיקר ברדארים ניידים לאיתור ירי, בעוד RADA ממוקדת יותר ב-UAS Detection, שהפך לסגמנט הצומח מהיר יותר אחרי 2020.

מתחרה נוסף הוא Hensoldt AG מגרמניה, שמייצרת רדארים ביטחוניים לנאט"ו בתחום SHORAD ו-C-UAS. Hensoldt גדולה משמעותית מ-RADA במונחי הכנסות — כ-1.5 מיליארד אירו הכנסות שנתיות (2023) לעומת הכנסות שנתיות של כ-100 מיליון דולר שרשמה RADA כחברה עצמאית ב-2021. עם זאת, ל-Hensoldt אין יתרון משמעותי בפורמט הקטן והנייד.

מתחרה שלישי הוא Squire Group / Thales, הפועלת בתחום Radar Ground Surveillance ו-Air Defense. Thales עדיפה ב-NATO fixed installations אך נחותה בפורמט vehicle-mounted compact.

ב-Gartner Magic Quadrant לא מופיעות חברות ביטחון-ממשלתי — קטגוריה זו אינה מנותחת על ידי Gartner. הערכות אנליסטים מגיעות מ-Jane's Defense או Frost & Sullivan.

מיצוב המחיר אינו mid-market — מדובר בציוד ביטחוני יקר שנמכר לממשלות. עם זאת, ביחס לרדארים ממסורת PATRIOT או AN/TPY-2, מערכות ה-RADA קטנות וזולות בסדרי גודל, מה שמאפשר להן לחדור לשוק SHORAD.

בשנת 2021 דווח כי RADA זכתה בחוזה עם כוחות הצבא של אוסטרליה ועם כמה מדינות אירופיות לא ממוינות, דרך מסלולי FMS. לעומת זאת, כניסת מתחרים אסייתיים כגון Aselsan מטורקיה עלולה לאתגר את RADA בשווקים מתפתחים.

המגמה הסקטוריאלית מאוד לטובת RADA: מלחמת אוקראינה (2022-2025) הוכיחה שמל"טים זולים מהווים איום קריטי — וצרכים ל-C-UAS radar יותר מהכפילו את עצמם לפי הערכות תעשייתיות. תקציב הביטחון האמריקאי ל-SHORAD גדל בכ-40% בין FY2022 ל-FY2025, מה שמהווה רוח גבית ישירה למוצרי RADA.

מעסקת רכישה/מיזוג — DRS RADA הייתה עצמה תוצאה של מיזוג בין RADA Electronic Industries לבין Leonardo DRS ביוני 2022. אין עסקאות רכישה פעילות נוספות בתיעוד פומבי.

הפעילות הישראלית של DRS RADA Technologies מרוכזת כולה בנס ציונה, עיר ברחבת המרכז הישראלי הממוקמת כ-20 ק"מ דרומית לתל אביב. אתר נס ציונה מאפשר קרבה פיזית ל-Rafael Advanced Defense Systems ול-Elbit Systems המפעילות מתקנים באזור, וכן לתעשייה האווירית ישראל (IAI) הפועלת בסמיכות בלוד ובן גוריון.

מספר העובדים בישראל לאחר המיזוג אינו מדווח בנפרד. בשנת 2021, כחברה עצמאית, RADA דיווחה על כ-600 עובדים — מרביתם בנס ציונה. הפונקציות שמרוכזות בישראל הן R&D הליבה (מהנדסי RF, DSP, מערכות), ייצור ובדיקות מערכות, ניהול שרשרת אספקה, וחלק מניהול הכספים. פונקציות מכירות לשוק האמריקאי הועברו ל-Leonardo DRS בארלינגטון, וירג'יניה.

ב-2022, עם השלמת המיזוג, לא דווח על צמצום משמעותי של כוח אדם בנס ציונה. ההערכה היא שהאתר הישראלי המשיך לפעול ב-full capacity כמרכז מוצר, מאחר שה-IP וצוות הפיתוח הייחודי נשמרו בישראל. אין דיווחים על מעבר משרדים או הרחבת אתר בין 2023-2025.

המייסדים ההיסטוריים של RADA Electronic Industries הם ישראלים. אחד המנהלים המרכזיים בשנות הצמיחה היה Dov Sella, מהנדס ישראלי שכיהן כמנכ"ל מ-2014 עד תחילת שנות ה-2020 ושהוביל את המיקוד האסטרטגי ברדארים טקטיים. לאחר המיזוג, הנהגת DRS RADA בישראל עברה למנכ"לים שמינתה Leonardo DRS מהצד האמריקאי, אם כי הפרטים אינם גלויים לציבור.

התפקידים שהחברה מגייסת להם בישראל כוללים: מהנדסי RF ואנטנות, מהנדסי DSP ועיבוד אות, מהנדסי firmware ו-embedded software (בעיקר C ו-C++), מהנדסי מערכות לביצוע ניסויי קרקע ושטח (System Integration Engineers), ומנהלי מוצר לפלטפורמות ביטחוניות.

מבין המשקיעים ההיסטוריים, לפני המיזוג RADA הייתה חברה ציבורית ולא הסתמכה על משקיעי VC ישראלים. עם זאת, קרן IDB מישראל ריבשה מניות בשלב מסוים. לאחר המיזוג, כל ההון שייך ל-Leonardo S.p.A.

מבחינת תרבות ארגונית, RADA ידועה בסביבה הנדסית שמגיעים אליה בוגרי יחידות טכנולוגיות של צה"ל — בפרט בוגרי יחידה 81 (מרכז מחשבים של חיל האוויר), בוגרי Mamram (מרכז מחשבים של צבא היבשה), ובוגרי יחידות SIGINT עם רקע ב-RF. ההיכרות עם דרישות צבאיות ועם מבנה חוזים ממשלתיים מהצד הישראלי מהווה יתרון ייחודי בגיוס.