קצב פרסום //
מבוסס על 6 אירועים לאורך 90 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
ניתוח תזמון פרסום (יום/שעה) זמין רק כאשר יש לפחות 5 משרות עם חותמת פרסום אמיתית פרושות על 3 ימים שונים. לחברה זו המקור לא חושף מתי פורסמה משרה, או שאין מספיק דאטה — מציגים מה שמדויק: כמה משרות פתוחות, באילו תחומים, ובאילו דרגות.
אות גיוס · מהנתונים שלנו
מבוסס על נתוני המשרות שלנו · מתעדכן אוטומטית
3 משרות פתוחות בישראל · +5 בעולם
משרות פתוחות שאנחנו עוקבים אחריהן כעת — ישראל תחילה, ובנוסף עולם כשיש נתונים.
תפקידים מובילים
פיד חדשות
<p>תופעה חדשה באה לעולם לפני כמה חודשים: Tokenmaxxing (טוקנמקסינג). אין לזה תרגום עברי מדויק, אבל מדובר במדידת הפרודוקטיביות של עובד לפי כמות אסימוני הבינה המלאכותית שהוא צורך. לכאורה, אם אתה בזבזן היסטרי של תקציבים במנוי ה-AI הארגוני, זה מסמן אותך כעובד יותר פורה. אבל המדד הלא כל כך אמין הזה, כפי שתיכף תראו, הולך ומתפוגג, בערך באותה המהירות שבה הוא עלה.</p> <p>הרעיון הזה, של קשירת מדידת ביצועים של עובד לשימוש ב-AI, החל להתגלגל בערך לפני שנה וחצי, והגיע לשיאו במרץ האחרון כש<strong>ג'נסן הואנג</strong> הציע מפתח ל-Tokenmaxxing על בימת כנס המפתחים של החברה שהוא ממנכ"ל, <strong>אנבידיה</strong>: הוא הציע לתת למהנדסים תקציב טוקנים שנתי בשווי של חצי משכר הבסיס שלהם (שזה המון). זאת, כחלק מתוכנית של אנבידיה לפרוס מאות אלפי סוכני AI עצמאיים לצד 42 אלף העובדים האנושיים שלה. עוד טען הואנג אז כי כמות הטוקנים שהעובדים החדשים מקבלים הפכה להיות מדד משיכה בפניהם. מכאן הטרנד תפס כמו אש בשדה קוצים.</p> <p>חודש אחרי, עובד ב<strong>מטא</strong> בנה דשבורד פנימי בשם Claudeonomics, שמדרג את 250 צרכני הטוקנים הגדולים ביותר בחברה, כולל "דרגות" כמו "אגדת טוקנים" ו-"מכשף קאש". למרבה המבוכה, הנתונים דלפו החוצה: מטא השתמשה במעל 60 טריליון טוקנים (!) במשך חודש, והמשתמש המוביל השתמש בלא בפחות מ-281 מיליארד (!) טוקנים בשווי מצטבר של 1.4 מיליון דולר. ועוד נתון מביך במיוחד: <strong>מארק צוקרברג</strong> ו<strong>אנדרו בסוורת'</strong>, ה-CTO של מטא – שניהם אפילו לא נכנסו לדירוג בין 250 הראשונים. יומיים אחרי הדליפה, לוח הדירוג ירד מהרשת הפנימית של חברת הענק ונעלם כלא …
11 באוג׳ 2026