קצב פרסום //
מבוסס על 139 אירועים לאורך 90 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
טוען…
חלון: 180 ימים אחורה. אל תקרא את הממוצע — הזנב הארוך מטה אותו. החציון והאחוזונים הם המספרים שמתארים נכון את ההתנהגות הטיפוסית.
פתיחה מחדש
21.2%
73 / 345 ממשרות שנסגרו פורסמו שוב תוך 60 ימים
פיד חדשות
<p><span style="font-weight: 400;">פיתוחים טכנולוגיים מהירים בעולם הבינה המלאכותית מחייבים את החברות המובילות לתמרן ברגישות בין שתי דרישות מנוגדות: מחד, הגנה על פרטיות המידע העסקי של לקוחותיהן, ומנגד – מניעת שימוש לרעה במודלים רבי-עוצמה.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">על רקע זה, חשפה כעת </span><b>OpenAI</b><span style="font-weight: 400;"> מערכת אבטחה חדשה בשם Private Safety Processing ("עיבוד בטיחות פרטי"). המערכת מציעה פתרון חלוצי לזיהוי דפוסי שימוש מסוכנים החוצים מספר שיחות שונות, מבלי לוותר על מדיניות "אפס שמירת מידע" (Zero Data Retention – ZDR).</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">עד כה, מערכות הסינון התואמות למדיניות אי-שמירת מידע נדרשו לנתח כל אינטראקציה של המשתמש בפני עצמה, ומיד לאחר מכן למחוק אותה. שיטה זו יעילה לחסימת תכנים פוגעניים ברורים, אך היא יוצרת קושי משמעותי מול תהליכים מורכבים ואוטונומיים, שבהם כוונת הזדון מתגלה רק לאורך זמן.</span></p> <p><b>אלייה האוז</b><span style="font-weight: 400;">, מנהלת מדיניות המוצר ב-OpenAI, הסבירה בתדרוך עיתונאים שדווח על ידי סוכנות </span><b>בלומברג </b><span style="font-weight: 400;">(Bloomberg) כי במודלים מתקדמים הסיכונים מתבהרים רק בראייה רחבה: "מישהו עשוי לשאול על חולשה בתוכנה של חברה בשיחה אחת, ומאוחר יותר, בשיחה אחרת, להתעניין בגישה מרחוק או בכלי האבטחה שמזהים זאת. בנפרד, כל שאלה יכולה להיראות כמחקר סייבר לגיטימי לחלוטין, אך במבט כולל מתקבלת תמונה של ניסיון תקיפה".</span></p> <blockquote class="twitter-tweet"> <p dir="ltr" lang="en">we are committed to bus…
20 באוג׳ 2026
<a href="https://news.google.com/rss/articles/CBMisAFBVV95cUxNQk51eXVQc0lybEVrWUlLVkhzLUhPRTNxZVJUR0xHbEpYSjVxczhRcGZQRlAyeHdpUVhnek1zUW5WV1d0clNrRkxaRmRmZmt5R2JoaGE1XzlYbXcycGRERWtKQi1DQzBPSmhGWUJ0ZU8tbEVxOVdRdDVvSGVVN3IxX2lMeGVFTWdCdGNacnJncmVzdS1mM0toZ00zODdYTkFzV0ZDbEEyNldjSVFiOHMzVw?oc=5" target="_blank">Commit: החברה שמכינה ארגונים לשלב הבא של מהפכת ה-AI - טכנולוגיה - TheMarker</a> <font color="#6f6f6f">TheMarker</font>
2 ביולי 2026
<p>בעיטת הפנדל נכנסה לחוקי הכדורגל ב-1891, בעקבות הצעתו של האירי <strong>וויליאם מק'קרום</strong>, כדי למנוע מצב שבו עבירה מכוונת משתלמת יותר ממשחק הוגן. כמעט 80 שנה לאחר מכן, ב-1970, אומצה שיטת דו קרב הפנדלים להכרעת משחקים שהסתיימו בשוויון לאחר הזמן החוקי וההארכה כאחד. עד אז, אם לא הושגה הכרעה גם בתום 120 הדקות, הייתה נערכת הגרלה.</p> <p>בין היוזמים של השיטה הזו היה איש ההתאחדות הישראלית לכדורגל <strong>יוסף דגן</strong>, לאחר שישראל הודחה מהטורניר האולימפי ב-1968 בעקבות הגרלה. הרעיון היה להחליף הכרעה אקראית במבחן של יכולת, אומץ, הכנה וביצוע. אמנם, בדו קרב פנדלים עדיין יש מרכיב של מזל – כדור שפוגע בקורה ונכנס או יוצא, החלקה קטנה או ניחוש מוצלח של השוער – אך בניגוד להגרלה, התוצאה מושפעת בעיקר מאיכות ההכנה ומהביצוע של השחקנים.</p> <p>כך גם בעולם ניהול הפרויקטים וההיי-טק. גם הפרויקט המתוכנן ביותר לא חסין לחלוטין ממזל: תקלה בלתי צפויה, שינוי דרישות של הלקוח או אירוע חיצוני יכולים להשפיע על התוצאה. אולם, כפי שדו קרב הפנדלים נועד לצמצם את השפעת המקריות ולהגדיל את משקל המקצוענות, כך מתודולוגיות ניהול פרויקטים, בדיקות, DevOps, ניהול סיכונים ותוכניות התאוששות לא מבטלות את אי הוודאות – הן מצמצמות אותה ומגדילות משמעותית את הסיכוי להצלחה. בסופו של דבר, ברגעי ההכרעה, בדרך כלל מנצח הצוות שהתכונן טוב יותר.</p> <p>ולמשחקים של אמש (ג') במונדיאל:</p> <h3>נורבגיה-אנת'רופיק נגד חוף השנהב-Commit</h3> <p>אתמול היה זה עוד יום שבו חברות ה-AI "זרחו" במונדיאל. ראשונה הייתה זו <strong>אנת'רופיק</strong>, המפתחת של קלוד, שמייצגת כאן את נורבגיה. היא ממשיכה להוכיח שבשלבי הנוקא…
1 ביולי 2026
אות גיוס · מהנתונים שלנו
מבוסס על נתוני המשרות שלנו · מתעדכן אוטומטית
64 משרות פתוחות בישראל · +86 בעולם
משרות פתוחות שאנחנו עוקבים אחריהן כעת — ישראל תחילה, ובנוסף עולם כשיש נתונים.
תפקידים מובילים
