קצב פרסום //
ניתוח תזמון פרסום (יום/שעה) זמין רק כאשר יש לפחות 5 משרות עם חותמת פרסום אמיתית פרושות על 3 ימים שונים. לחברה זו המקור לא חושף מתי פורסמה משרה, או שאין מספיק דאטה — מציגים מה שמדויק: כמה משרות פתוחות, באילו תחומים, ובאילו דרגות.
מבוסס על 7 אירועים לאורך 40 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
תמהיל תפקידים //
השכבה הירוקה היא חלוקת המשרות הפתוחות כעת לפי תפקיד. השכבה האפורה היא בסיס היחס לאורך 90 ימים אחרונים — הפער מציין שינוי אסטרטגי בתמהיל.
פירמידת סניוריות //
המקור לא חושף סניוריות לחברה זו.
התפלגות המשרות הפתוחות לפי דרגה. שורת 'לא צוין' מסכמת משרות מהמקור שלא חושף סניוריות.
גאוגרפיה //
המקור לא חושף עיר לכל משרה — 1 משרות פתוחות ברחבי ישראל.
צפייה בכל המשרות →חלוקת המשרות הפתוחות לפי אזור. לחיצה על שורה פותחת את המשרות באותו אזור.
זמן בשוק //
חציון
28.6 ימים
רבעון 25%
23.9 ימים
רבעון 75%
29.4 ימים
מבוסס על 3 משרות שנסגרו ו-1 שעדיין פתוחות (right-censored). העקומה — Kaplan-Meier; הצללה — רווח סמך 95%.מספר האירועים נמוך — החציון יתייצב לאחר עוד ~47 סגירות. עד אז התוצאה אינדיקטיבית.
חלון: 180 ימים אחורה. אל תקרא את הממוצע — הזנב הארוך מטה אותו. החציון והאחוזונים הם המספרים שמתארים נכון את ההתנהגות הטיפוסית.
פתיחה מחדש
—
פחות מ-10 סגירות בחלון, אין מספיק נתונים לחשב.
אות גיוס · מהנתונים שלנו
מבוסס על נתוני המשרות שלנו · מתעדכן אוטומטית
1 משרות פתוחות בישראל
משרות פתוחות שאנחנו עוקבים אחריהן כעת — ישראל תחילה, ובנוסף עולם כשיש נתונים.
פיד חדשות
ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, שבאה בין היתר על רקע התבטאויות נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות של הורדת ריבית, צפויה להוזיל כבר החודש חלק ממסלולי המשכנתאות • מומחים מסבירים כיצד השינוי ישפיע על ההחזרים ומי עשוי להרוויח גם ממחזור משכנתא
17 ביוני 2026
<p><strong>דיילי ציפי</strong> שמחה להגיע למצעד הגאווה שהתקיים ביום ו' האחרון ולהיות בין 100 אלף האנשים שפקדו אותו. דיילי ציפי אוהבת חגיגות, אבל זוכרת שמצעד הגאווה הוא גם מחאה, ושדרוש שיפור ניכר בזכויות הלהט"בים במדינה שלנו.</p> <p>גם <strong>פלייטיקה</strong> השתתפה במצעד – ולא סתם השתתפה: לחברת הגיימינג, שנושאת את דגל זכויות קהילת הלהט"ב כל השנה, היה אוטובוס משלה באירוע הענק. והיא לא הייתה לבד: האוטובוס נסע לאורך הטיילת של תל אביב בשיתוף פלטפורמת התוכן <strong>ForReal</strong> של העיתונאי <strong>ערן סוויסה</strong>.</p> <p>הסלוגן של האוטובוס של פלייטיקה ו-ForReal היה Celebrating Everyone, ועל הגג שלו עלו חברים מהתא הלהט"בי של החברה, <strong>LGBTika</strong>, ערן סוויסה ו-DJ <strong>מיסטרמיס</strong>, שפופולרי מאוד בקהילה ולא אחת מוכתר כממשיך של <strong>עופרה</strong> (DJ <strong>עופר ניסים</strong>), שהיא ה-"מלכה" של המון גייז. בין המפזזים על האוטובוס אפשר היה למצוא גם משפיענים ויוצרי תוכן: <strong>נועה תשבי</strong>, <strong>טל מורד</strong>, <strong>ליאל אלי</strong>, <strong>אמה אלפי</strong>, <strong>יוחנן טווינה</strong>, <strong>ליהיא גרינר</strong>, יוצאי האח הגדול <strong>ענבל</strong> ו<strong>משה</strong>, ו<strong>גל ג'ומה</strong>.</p> <h3>גאה כל השנה</h3> <p>בפלייטיקה אומרים שעבור החברה, ההשתתפות במצעד מהווה חלק ממחויבות עמוקה ומתמשכת לזכויות קהילת הלהט"ב שהיא מקיימת במשך שנים, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפעילות משותפת עם <strong>המרכז הגאה</strong> בתל אביב לטובת אזרחים ותיקים בנות ובני הקהילה, ובעבר גם עם ארגון הנוער הגאה, <…
15 ביוני 2026
<p>אחרי כמה וכמה שנים שחוק הסייבר נמצא על השולחן, מליאת הכנסת אישרה אותו אמש (ב') בקריאה ראשונה. הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית הוכנה בהובלת מערך הסייבר הלאומי, ועברה ללא מתנגדים.</p> <p>החוק רלוונטי במיוחד בשנים האחרונות, לאור שלל איומי הסייבר על ארגונים, ובפרט על תשתיות לאומיות קריטיות, ועקב המלחמות מול איראן והמתיחות המתמשכת עימה, שבאה לידי ביטוי גם בממד הסייבר.</p> <p>הצעת החוק נועדה לקבוע, בפעם הראשונה בישראל, מסגרת אחידה ומחייבת להגנת סייבר בארגונים החיוניים ובספקי שירותים דיגיטליים מרכזיים, בהתאם לעקרונות ולסטנדרטים הנהוגים במדינות מתקדמות בעולם. כמו כן, היא נועדה להתמודד עם המצב הנוכחי, שבו ארגונים שונים פועלים ברמות הגנה שונות, ולקבוע סטנדרט לאומי אחיד, עם דרישות סייבר מחייבות, המבוססות על תפיסות ותקנים בינלאומיים מקובלים.</p> <h3>העקרונות הבולטים של החוק</h3> <p>החוק מסדיר כמה עקרונות מרכזיים להגנת הסייבר הלאומית:</p> <ul> <li>קביעת רף הגנה מחייב וניהול סיכונים – הגדרת דרישות הגנה ותקינה מקצועית, שיבטיחו את רציפות התפקוד של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים.</li> <li>חובת דיווח על מתקפת סייבר משמעותית ואפשרות למערך הסייבר לתת לארגונים הנחיות להתמודדות עם מתקפות שכאלה.</li> <li>מנגנון הנחיה ופיקוח מקצועי – הארגונים החיוניים יפוקחו על ידי יחידות מגזריות במשרדי הממשלה בהתאם לתחום אחריותן, תוך הנחיה מקצועית של מערך הסייבר הלאומי.</li> </ul> <h3>העברת הצעת החוק – עשור אחרי המדינות המתקדמות</h3> <p>ראש מערך הסייבר הלאומי, תא"ל (מיל') <strong>יוסי כראדי</strong>, אמר כי "הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות, שכבר הטמיעו חוקים דומים לפני כ…
9 ביוני 2026
<p>מיזם חדש מבקש לחלוק כבוד לאנשים שהניחו את היסודות לאינטרנט הישראלי. לאלה שבלעדיהם האינטרנט לא היה מגיע לאקדמיה בשנות ה-80, ולאחר מכן למכשירים שכולנו משתמשים בהם מדי יום. המיזם, "היכל התהילה של האינטרנט הישראלי", הוקם על ידי <strong>איגוד האינטרנט</strong> במטרה להוקיר את אותם חלוצים.</p> <p>עשרת החברים הראשונים בהיכל "נכנסו" אליו אמש (ג'), בכנס שקיים איגוד האינטרנט לציון 40 שנה (וקצת יותר) למרשתת בארץ, מאז שישראל הייתה השלישית בעולם, אחרי ארצות הברית ובריטניה, לקבל סיומת אינטרנט משלה – il. זה קרה באוקטובר 1985 והשאר, כפי שאומר הביטוי הידוע, היסטוריה. רבים מהחברים הראשונים בהיכל התהילה מגיעים מהאקדמיה, ולא בכדי – שם התחיל האינטרנט הישראלי את דרכו.</p> <h3>עשרת הנבחרים</h3> <p>החברים הראשונים בהיכל התהילה של האינטרנט הישראלי הם, לפי סדר ה-א"ב:</p> <p><strong>רות אלון</strong>, המייסדת והמנכ"לית הראשונה של <strong>נטוויז'ן</strong>, ספקית האינטרנט הדומיננטית הראשונה בארץ, בוגרת הטכניון ובעלת תואר עמית כבוד מהמוסד האקדמי החיפאי.</p> <p><strong>יהבי בורבין</strong>, לשעבר איש אגף תשתיות המחשוב של האוניברסיטה העברית, ממקימי איגוד האינטרנט ומחלף האינטרנט הישראלי, ומי שכתב את התקן שבאמצעותו אנחנו יכולים לקרוא מיילים בעברית.</p> <p>פרופ' <strong>דני דולב</strong>, שבתפקידו כיו"ר <strong>מחב"א</strong> (מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי) סייע להעביר את האינטרנט מכזה שמשמש רק, או בעיקר, את האקדמיה לרשת שאנחנו משתמשים בה כיום בכל מחשב נייד וסמארטפון.</p> <div class="wp-caption alignnone" id="attachment_452524" style="width: 816px;"><img…
4 ביוני 2026
<p>חקיקה של חוק סייבר, שיסדיר את נושא הגנת הסייבר במדינת ישראל, נמצא על הפרק כבר שנים – אולם לא התקדם, מסיבות שונות, בהן הגנת הפרטיות. אלא שבאחרונה הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת החוק בנושא. נראה שהיא לא תעלה במושב הנוכחי והקצר, ותמתין לכנסת הבאה, אחרי הבחירות. ובכל זאת, לדברי עו"ד <strong>יניב אהרונוביץ'</strong>, ארגונים צריכים להיערך כבר עכשיו לכך שהחוק, שכולל תקנות רגולטוריות שונות, יעבור. בראיון ל<strong>אנשים ומחשבים</strong> הוא מסביר באילו מגזרים החוק עוסק, אילו ארגונים עלולים להתמודד עם ההשלכות שלו ומה עליהם לעשות כדי לא להיתפס לא מוכנים.</p> <p>"בהחלט ייתכן שתחום רגולציית הסייבר בישראל נכנס לעידן חדש", אמר עו"ד אהרונוביץ', שותף בצוות ההיי-טק והון-הסיכון במשרד <strong>אפשטיין רוזנבלום מעוז</strong>. "הנחת הצעת החוק היא צעד משמעותי לקראת הרחבת מסגרת הפיקוח הממשלתית בסייבר והטמעת חובות אבטחת סייבר בארגונים מרכזיים. אמנם, החוק המוצע לא יחול על כל חברה פרטית, אבל המגזר הפרטי צריך להיערך כבר עכשיו לקראתו".</p> <h3>"המוכנות לסייבר כבר לא תהיה המלצה – אלא דרישה רגולטורית"</h3> <p>המומחה פירט על הצעת החוק ואמר שהיא "מתמקדת בארגונים שעמידות הסייבר שלהם חיונית לביטחון הלאומי, לביטחון הציבור, להמשכיות שירותים חיוניים או לתפקודם של שוקי מפתח. אלא שצפויות להיות לו השלכות משמעותיות על ארגונים שמפעילים שירותים חיוניים, תשתיות טכנולוגיות, פלטפורמות ענן ואירוח, שירותי IT מנוהלים ושירותי אבטחת סייבר. זאת, לצד שרשראות אספקה הקשורות לתחום הביטחון".</p> <p>לדבריו, "לחברות שהרגולציה עשויה לחול עליהן ישירות, ולספקים ונ…
3 ביוני 2026