קצב פרסום //
מבוסס על 24 אירועים לאורך 90 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
תמהיל תפקידים //
השכבה הירוקה היא חלוקת המשרות הפתוחות כעת לפי תפקיד. השכבה האפורה היא בסיס היחס לאורך 90 ימים אחרונים — הפער מציין שינוי אסטרטגי בתמהיל.
פירמידת סניוריות //
התפלגות המשרות הפתוחות לפי דרגה. שורת 'לא צוין' מסכמת משרות מהמקור שלא חושף סניוריות.
גאוגרפיה //
חלוקת המשרות הפתוחות לפי אזור. לחיצה על שורה פותחת את המשרות באותו אזור.
זמן בשוק //
חציון
76.4 ימים
רבעון 25%
55.5 ימים
רבעון 75%
103.4 ימים
מבוסס על 13 משרות שנסגרו ו-10 שעדיין פתוחות (right-censored). העקומה — Kaplan-Meier; הצללה — רווח סמך 95%.מספר האירועים נמוך — החציון יתייצב לאחר עוד ~37 סגירות. עד אז התוצאה אינדיקטיבית.
חלון: 180 ימים אחורה. אל תקרא את הממוצע — הזנב הארוך מטה אותו. החציון והאחוזונים הם המספרים שמתארים נכון את ההתנהגות הטיפוסית.
פתיחה מחדש
30.8%
4 / 13 ממשרות שנסגרו פורסמו שוב תוך 60 ימים
אות גיוס · מהנתונים שלנו
מבוסס על נתוני המשרות שלנו · מתעדכן אוטומטית
10 משרות פתוחות בישראל
משרות פתוחות שאנחנו עוקבים אחריהן כעת — ישראל תחילה, ובנוסף עולם כשיש נתונים.
פיד חדשות
<p><span style="font-weight: 400;">דו"ח חשיפה חסר תקדים של מכון אבטחת הבינה המלאוכתית הבריטי</span><b> AISI</b><span style="font-weight: 400;"> גילה באחרונה קפיצת מדרגה מדאיגה ביכולות התקיפה של סוכני בינה מלאכותית. בסדרת בדיקות אבטחה בסימולציות "תפוס את הדגל" (CTF), שנערכו ללא מסנני בטיחות ועם גישה חופשית לאינטרנט, פעלו המודלים כהאקרים עצמאיים ומתוחכמים יותר מכל מה שנצפה עד כה. וכזכור לכולנו – כבר נחשפו פרשיות בהחלט חמורות בתחום עד כה.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">מתוך 122 הרצות ניסוי, ב-10 מקרים ביצעו המודלים 19 פעולות תקיפה עצמאיות ברשת הציבורית – בלי שהונחו לעשות זאת. 17 מהן בוצעו על ידי מודל קלוד מיתוס 5 (Claude Mythos 5) של </span><b>אנת'רופיק</b><span style="font-weight: 400;">, ושתיים נוספות על ידי GPT-5.6-Sol מבית </span><b>OpenAI</b><span style="font-weight: 400;">.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">בין השאר דווח על סוכן מבוסס מודל Mythos 5 שזיהה בטעות מאגר קוד אמיתי בפלטפורמת </span><b>גיטהאב</b><span style="font-weight: 400;"> כיעד לתקיפה, והחל לפעול על דעת עצמו כדי להחדיר לתוכו קוד זדוני. על מנת להבטיח שהשינוי יאושר, הסוכן חקר את זהות מפתחי הפרויקט האמיתיים, הקים שורת פרופילים מזויפים שהתחזו להם, ואף שלח הודעות פישינג ממוקדות (spear-phishing) למנהלים – חלקן הכילו נוזקה, ואחרות נכתבו בשפה הדנית כדי להיראות אמינות יותר מול מפתח מקומי. וכשמפתח אנושי חשד בקוד? הסוכן הכחיש את ההאשמות, ערך את הודעותיו הקודמות כדי שייראו תמימות, ואף שקל לאמץ זהות חדשה מתוך כוונה להמשיך בתקיפה.</span></p> <p><span style="font-w…
5 באוג׳ 2026