קצב פרסום //
מבוסס על 120 אירועים לאורך 90 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
טוען…
חלון: 180 ימים אחורה. אל תקרא את הממוצע — הזנב הארוך מטה אותו. החציון והאחוזונים הם המספרים שמתארים נכון את ההתנהגות הטיפוסית.
פתיחה מחדש
12.5%
6 / 48 ממשרות שנסגרו פורסמו שוב תוך 60 ימים
אות גיוס · מהנתונים שלנו
מבוסס על נתוני המשרות שלנו · מתעדכן אוטומטית
40 משרות פתוחות בישראל
משרות פתוחות שאנחנו עוקבים אחריהן כעת — ישראל תחילה, ובנוסף עולם כשיש נתונים.
תפקידים מובילים
פיד חדשות
<p>גל חדש של מתקפות כופרה, של גונרה (Gunra), מכוון לארגוני תשתיות קריטיות בינלאומיים ואמריקניים – כך התריעו באחרונה סוכנויות סייבר ומודיעין מדרום קוריאה ומארצות הברית. הכופרה מנצלת חולשות בכלים של <strong>שניידר אלקטריק</strong> ו<strong>פורטינט</strong>.</p> <p>המותקפים הם שירותי בריאות וארגוני בריאות הציבור, שירותים פיננסיים, שירותים ומתקנים ממשלתיים, שירותים מקצועיים ועמותות ללא כוונות רווח.</p> <p>את האזהרה הוציאו שלשום (ב'), במשותף, ה-<strong>FBI</strong>, כולל מחלקת הגנת פשעי סייבר בארצות הברית (DC3), שמהווה חלק ממנו, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (<strong>CISA</strong>), הסוכנות לביטחון לאומי (<strong>NSA</strong>), השירות החשאי האמריקני ומשטרת דרום קוריאה.</p> <p>"גונרה היא וריאנט נוסף במגמה המתמשכת של מתקפות כופרה, שגורמות להפרעות ולנזק לארגונים אמריקאיים ובינלאומיים", אמר <strong>כריס בוטרה</strong>, סגן בכיר של המנהל בפועל לאבטחת סייבר ב-CISA.</p> <h3>התוקפים השתמשו ב-"סחיטה כפולה"</h3> <p>מתקפות הכופרה ניצלו את פגם האבטחה CVE-2024-5559 במכשירי PowerLogic P5 של שניידר אלקטריק ואת הפגם CVE-2025-24472 במערכת FortiOS של פורטינט. שני רכיבים אלה פונים לאינטרנט, והתוקפים ניצלו זאת לקבלת גישה ראשונית לארגון הקורבן – ואז פרסו את הכופרה. זאת, כחלק ממודל "סחיטה כפולה", המשלב חילוץ וקצירת נתונים, ואז – הצפנה שלהם. במקרים שבהם קורבנות סירבו לשלם תוך חמישה עד שבעה ימים את דמי הכופר, ההאקרים פרסמו את הנתונים הגנובים שלהם באתר דליפת נתונים.</p> <p>לפי אתר <strong>Ransomware.Live</strong>, גונרה הצליחה לפגוע ב-51 קורבנות מאז שהחלה לפע…
12 באוג׳ 2026
<p>העובדה שההאקרים מנצלים את כלי ההגנה של ארגונים ליכולות התקפיות טובות יותר אינה חדשה. כבר שנים רבות הם משתמשים בכלי ההגנה הלגיטימיים של הארגון כדי לתקוף אותם מבלי לעורר חשד. אלא שבתקופה האחרונה, היכולות האלה הולכות ומשתכללות: ההאקרים מנצלים גם את סוכני האבטחה ואת מסגרות העבודה של ה-AI כדי לפגוע בארגון שהם מוטמעים בו.</p> <p>במשך יומיים, חוקרי האיומים של <strong>צ'ק פוינט</strong> (Check Point Research) "פירקו" וניתחו לעומק בכנס Black Hat את רכיבי ה-IT, וכן את שכבות המחשוב שנמצאות מתחת למסגרות העבודה של סוכני בינה מלאכותית ואת כלי האבטחה שסביבם. החוקרים מצאו את אותו דפוס פעולה של הרעים: הם נכנסים לשכבות IT שצוותי האבטחה בארגונים סומכים עליהן כברירת מחדל, ומנצלים אותן לצורכיהם הזדוניים. "הטכנולוגיה ההגנתית הפכה ליכולת ההתקפה", אמרו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית.</p> <p>כנס Black Hat התקיים בסוף השבוע בלאס וגאס, וכבכל שנה, כינס בעיר ההימורים והשעשועים את מיטב מומחי האבטחה והסייבר. אלה הגיעו לשם כדי לשמוע התפתחויות ומחקרים חדשים – בין היתר אלה שעליהם התבססה הפרזנטציה של אנשי צ'ק פוינט. כמו במקרים רבים בזמן האחרון, המחקרים הללו קשורים לאיומי הסייבר בעידן ה-AI.</p> <h3>"הדרייבר שאף אחד לא הביט בו"</h3> <p>במצגת הראשונה, החוקרים ניתחו דרייבר Windows בן 10 שנים – דרייבר שהם כינו "זה שאף אחד לא הביט בו". לדבריהם, "סביבת המחשוב הזו עוצבה מחדש על ידי הרעים, ואיש אינו יודע זאת".</p> <p>בעולם אבטחת המידע של <strong>מיקרוסופט</strong>, BTR (ר"ת Boot-Time Removal) הוא מנגנון שמופעל ברמת הליבה (Kernel Mode) כדי לנקות ולה…
10 באוג׳ 2026
<p> </p> <p><span style="font-weight: 400;">הטרללת במרחב הקיברנטי ממשיכה לשבור שיאים, ואם חשבתם שהפיירוול הארגוני שלכם יציל אתכם – כדאי שתחשבו שוב.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">השבוע האחרון הוכיח שאף אחד לא חסין: לא ענקיות האבטחה הישראליות, לא תשתיות קריטיות בארה"ב, ובטח שלא מודלי הבינה המלאכותית שהחליטו שהם הבוסים החדשים של האינטרנט.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">הסוכנות האמריקנית להגנת סייבר, ה-</span><b>CISA</b><span style="font-weight: 400;">, התריעה השבוע ברשימת החולשות המנוצלות, על חולשה קריטית בציון 9.1 (CVE-2026-16232) המאפשרת מעקף הזדהות ב-SmartConsole של </span><b>צ'ק פוינט</b><span style="font-weight: 400;">, וכבר שוחררה עבורה הוכחת ניצול קוד ברחבי הרשת.</span></p> <p><span style="font-weight: 400;">אם זה לא מספיק, חברת </span><b>JFrog</b><span style="font-weight: 400;"> הישראלית נאלצה לאשר את השמועות: חולשת ה-Zero Day שאפשרה לסוכן הבינה המלאכותית של </span><b>OpenAI</b><span style="font-weight: 400;"> לברוח מסביבת הפיתוח שלו, אכן הסתתרה במוצר ה-Artifactory של החברה בגרסאות אירוח עצמי. למעשה, ה-AI שרשר יחד לא פחות משמונה חולשות יום אפס שונות כדי לפרוץ החוצה.</span></p> <blockquote><p><span style="font-weight: 400;">מנהלי ומנהלות אתרים, זוהי פנייה אישית אליכן – עדכנו תוספים וספריות, והפעילו MFA. ארגונים – חסמו גישה גורפת לרשתות בלוקצ'יין אם אין לכם צורך עסקי בהן</span></p></blockquote> <h3><b>כמעט שליחות קטלנית</b></h3> <p><span style="font-weight: 400;">אם כבר הזכרנו את סוכני ה-AI, נראה שהם הפכו ליצירתיים…
10 באוג׳ 2026
<p>מתקפת הסייבר האיראנית, שבתחילה <a href="https://www.pc.co.il/featured/456061/" target="_blank">דווח</a> שכוונה ליותר מ-30 מערכות מים במדינת מינסוטה שבארצות הברית, הייתה רחבה בהרבה: הרשויות האמריקניות מסרו בסוף השבוע שההאקרים כיוונו את הקמפיין שלהם למערכות מים בלפחות שבע מדינות באיחוד. בסוף השבוע העריכו מומחים כי העובדה שהמתקפה הייתה כה רחבה תשכנע את הנשיא האמריקני, <strong>דונלד טראמפ</strong>, לתקוף מערכות תשתית קריטיות באיראן, אולם בסופו של דבר הוא החליט לבטל את המתקפה.</p> <p>בהודעה משותפת ל-<strong>FBI</strong> ול<strong>סוכנות הפדרלית להגנת הסביבה</strong> נמסר כי "מאז יום ב', לפחות שבע מדינות דיווחו לבולשת על תקריות, ובחלקן נפגעה פעילות מתקני המים". הרשויות ציינו רק שתיים משבע המדינות שהותקפו – מינסוטה ומישיגן. תשע מערכות מים עירוניות במישיגן דיווחו על בעיות כתוצאה ממתקפת הסייבר מטהרן.</p> <p><strong>CISA</strong>, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, מסרה בהתראה שפרסמה ביום ה' האחרון, לאחר היוודע המתקפות על המערכות המינסוטה, כי שחקני איומי סייבר מכוונים לבקרי לוגיקה מתוכנתים (PLCs) ומשנים סיסמאות, כדי לפגוע ביכולת השיקום מהמתקפות, בשיטה המכונה "נעילת מפעילים". לפי הסוכנות, בשל המתקפות, בכמה מהיישובים, האזרחים התבקשו להרתיח מים, והמתקנים עברו לפעילות ידנית.</p> <h3>דפוס דומה למתקפות קודמות של האקרים איראניים</h3> <p>מומחים ציינו כי המתקפות על מינסוטה משקפות דפוס דומה שבוצע במדינות אחרות על ידי שחקני איום בסייבר הקשורים לאיראן. הדבר אף נכתב במסמך שהוציאו מומחים וצוטט באתר <strong>Wired</strong>.</p> <p>CISA קראה לחברות המים להגן על עצ…
2 באוג׳ 2026
<p>בשבוע שעבר הזהירה <strong>CISA</strong>, הסוכנות הפדרלית לאבטחת סייבר ותשתיות, כי האקרים המזוהים עם איראן פועלים נגד תשתיות קריטיות בארה"ב – מים, אנרגיה וגופי ממשל. חלפו כמה ימים והאזהרה שהתממשה, נחשפת.</p> <p>אתמול (ד') פורסם, כי מתקפת סייבר בהיקף לא ידוע שיבשה יותר מ-30 מתקני מים במינסוטה.</p> <p>חוקרי אבטחה של <strong>טנאבל</strong> (Tenable) העריכו בפני העיתונות הטכנולוגית, כי חברי קבוצת ההאקרים <strong>CyberAv3ngers</strong>, המקושרת לאיראן, הם העומדים מאחורי מתקפת הסייבר המשבשת.</p> <p>בכירם בממשל מדינת מינסוטה כמו גם מנהלים בארגונים הפדרליים לא מסרו דבר לגבי ייחוס ההתקפות, אך לפי חוקרי טנאבל, "דפוס הפעולה של המתקפות תואם את הפעילויות הקודמות של חברי הקבוצה". החוקרים ציינו, כי רק ארבעה ימים לפני מסע מתקפות זה, סוכנות CISA הנפיקה אזהרה על תוקפים המקושרים לאיראן, המכוונים לבקרי לוגיקה מתוכנתים (PLC's) בתשתיות קריטיות. הסוכנות קראה למתקני ממשל, מערכות מים וביוב, וספקיות אנרגיה – להישאר בכוננות גבוהה.</p> <p>לפי חוקרי אבטחה, "ב-26 וב-27 ביולי, יותר מ-30 מערכות מים ברחבי מינסוטה הופרעו בעקבות מתקפת סייבר מתואמת, שכוונה למערכות טכנולוגיה תפעולית, OT. סוכנות ה-IT של מינסוטה, <strong>MNIT</strong>, מסרה, כי משרד הבריאות עובד עם מתקני המים שנפגעו, "כדי להבטיח שמירה על בריאות הציבור". הסוכנות לא סיפקה פרטים נוספים על התקיפות, מלבד אזכור כל הסוכנויות, הארגונים והגופים השונים איתם היא עובדת כחלק מהחקירה.</p> <p>אחת הערים הראשונות שדיווחה על בעיות, בראהם, הזהירה כי עתודות המים שלה מוגבלות, וביקשה מהאזרחים שלא להשקות את הדשא שלהם או להשתמש…
30 ביולי 2026
<p>שינויים בצמרת אבטחת המידע של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. אסף קרן ימונה לתפקיד CISO, מנהל אבטחת המידע הראשי של מטא, ויחליף בתפקיד את גיא רוזן, הישראלי שמכהן בתפקיד כרגע והודיע לפני כחודש על פרישה. קרן ייכנס לתפקידו החדש במהלך החודשים הקרובים, לאחר תהליך חפיפה מסודר עם רוזן והצוות שלו. בעקבות המינוי, קרן יהפוך לישראלי […]</p> <p>The post <a href="https://www.geektime.co.il/assaf-keren-appointed-meta-ciso/">ישראלי יוצא, ישראלי נכנס: אסף קרן ימונה ל-CISO החדש של מטא</a> appeared first on <a href="https://www.geektime.co.il">גיקטיים</a>.</p>
22 ביולי 2026
<p>מנהלי טכנולוגיה, תשתיות ואבטחת מידע בארגונים מגוונים מבינים כיום שאימוץ כלי בינה מלאכותית הוא כבר לא שאלה של בחירה, אלא עובדה קיימת בשטח. עם זאת, מנהל IT או CISO שרואה בבינה מלאכותית בעיקר סוגיה של ניטור הדפדפן של העובדים מאבטח רק חלק קטן מהתמונה.</p> <p>המציאות הארגונית המודרנית מראה שאבטחת AI וניהול סיכוני המידע התפצלו לשלוש זירות עבודה שונות לחלוטין. לכל זירה יש וקטורי תקיפה משלה, אתגרי תקינה ורגולציה ייחודיים, ובעיקר צורך בבקרות הגנה שונות ברמת התשתית. הניסיון להחיל מסמך מדיניות אדמיניסטרטיבי אחד על כולן הוא מקום שבו נוצרים פערי אבטחה וסיכוני פרטיות מהותיים.</p> <h3>שלוש הזירות של ה-AI במרחב הארגוני</h3> <p><strong>זירת המשתמשים (Workforce) –</strong> עובדים שמזינים מידע עסקי רגיש ל-ChatGPT או קלוד, לעתים דרך חשבונות פרטיים ותוספי דפדפן שלא עברו בקרה ארגונית. חסימה גורפת לא פותרת את הבעיה, אלא מייצרת "צל AI". הבקרה האפקטיבית כאן חייבת לשבת ברמת זרימת המידע (Inline), כדי לזהות ולעצור דלף מידע ופגיעה בפרטיות לפני שהנתונים עוזבים את גבולות הארגון.</p> <p><strong>זירת המפתחים (Secure Development) –</strong> עבודה ישירה מתוך סביבות הפיתוח (IDEs) עם כלים מבוססי AI. בזירה זו, הסיכון נע מחשיפת קוד מקור וסודות ארגוניים ועד לאתגרי משילות (Governance) מורכבים סביב שלמות ואמינות הקוד שמגיע, בסופו של דבר, לייצור.</p> <p><strong>זירת האפליקציות והסוכנים (AI for Apps) –</strong> זוהי החזית המורכבת ביותר בתעשייה. מדובר בחיבור אפליקציות ארגוניות פנימיות למודלי שפה גדולים (LLMs) ושימוש בסוכנים אוטונומיים, שניגשים ישירות לבסיסי הנתונים ומערכות הליבה, כמו ג'ירה…
5 ביולי 2026