קצב פרסום //
מבוסס על 0 אירועים לאורך 90 ימים. ירוק מציין יום עם יותר פתיחות מסגירות, אדום להפך. הקו השחור הוא ממוצע נע של 7 ימים.
ניתוח תזמון פרסום (יום/שעה) זמין רק כאשר יש לפחות 5 משרות עם חותמת פרסום אמיתית פרושות על 3 ימים שונים. לחברה זו המקור לא חושף מתי פורסמה משרה, או שאין מספיק דאטה — מציגים מה שמדויק: כמה משרות פתוחות, באילו תחומים, ובאילו דרגות.
פיד חדשות
"ב-2008 הייתי הקמב"ץ של אבי דיכטר, והגענו לגבול עזה. פתאום שמעתי יריות, והרגשתי משהו עובר דרכי. כששכבתי פצוע, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיים" • שיחה קצרה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, מיזם סטארט-אפים בתחום ה-AI לתרופות
4 ביולי 2026
<p>"בכל התהליכים והשינויים המתחוללים בעולם, הטכנולוגיה תופסת מקום משמעותי. אלא שבישראל, שבה חלק חשוב מהכלכלה והצמיחה נשען על ההיי-טק, שם יש מקום צר, מצומצם ולא מגוון – וזאת יש לשנות, כדי שיותר נערים ונערות יזכו להזדמנות וישתלבו בענף – כשהטכנולוגיה שלמדו, תשמש להם דלת כניסה לעתיד", כך אמר <strong>תומר סמרקנדי</strong>, מנכ"ל עמותת <strong>מחשבה טובה</strong>.</p> <p>סמרקנדי דיבר במסגרת כנס "The CAiO 2026" בהפקת <strong>אנשים ומחשבים</strong>, שהתקיים אתמול (ד') באולם <strong>איסט</strong> בתל אביב.</p> <p><span class="mce_SELRES_start" style="display: inline-block; width: 0px; overflow: hidden; line-height: 0;"></span></p> <p><strong>צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין</strong></p> <p>"עמותת מחשבה טובה", אמר המנכ"ל שלה, "הוקמה ב-2003 על ידי אנשי חינוך והיי-טק במטרה לצמצם את הפער החברתי בישראל. זאת, על ידי חיבור לטכנולוגיה והעצמה אישית". הוא ציין ,כי "העמותה פועלת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, ויוצרת ניידות חברתית בקרב אוכלוסיות מודרות בחברה: ילדים ונוער, אנשים עם מוגבלות, דורשי תעסוקה ובני הגיל השלישי. בכל אחת מקבוצות אלה אנו מתייחסים לתת-האוכלוסיות, כגון נשים, עולים חדשים, ובנים ובנות מהחברה החרדית והערבית. יש להביא לשינוי הנתונים שעולים ממחקר של שרות התעסוקה, שלפיהם תושבי המרכז נחשפים לטכנולוגיות החדשות בהיקף של פי שלושה מתושבי הפריפריה. אלה מאופיינים גם בריחוק גאוגרפי וגם בדירוג חברתי-כלכלי נמוך".</p> <p>"בעמותה", אמר סמרקנדי, "אנחנו מחפשים שותפות עם חברות במשק, שמוכנות לתרום לנוער ש…
11 ביוני 2026
<p>"עולם הבינה המלאכותית אינו חדש, אנחנו שומעים ומדברים עליו כבר 70 שנה. במשך תקופה ארוכה התפתחנו והתקדמנו בעולם ה-IT המסורתי, והבינה המלאכותית נותרה מיותמת, חזון תיאורטי. בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה: ה-AI פה, בגדול, והיא משנה לנו את העולם", כך אמרה היום (ד') <strong>ליאורה שכטר</strong>, מנכ"לית <strong>מת"ף</strong>, זרוע המחשוב של <strong>הבנק הבינלאומי</strong>.</p> <p>לדבריה, "אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה של שינויים ותהפוכות: הבינה המלאכותית משנה את תהליכי העבודה, והיא מחוללת זעזוע ושינויים חיוביים – הן בהיבט הטכנולוגי של הארגון והן בזה העסקי".</p> <p>שכטר דיברה במסגרת כנס The CAiO 2026 של <strong>אנשים ומחשבים</strong>, שהתקיים היום (ד') באולם איסט בתל אביב. היא הנחתה את הפאנל הראשון בכנס, שנושאו היה פיננסים ובנקאות – מנופי הצמיחה של הכלכלה המודרנית.</p> <p>"אצלנו, בבנק, כדי להתמודד בהצלחה ולהשיא ערך של קידמה וייעול השירות, לקחנו את המערך העסקי ואת המערך הטכנולוגי, ויצרנו ארגון שפועל בשילוב זרועות", ציינה. "אנחנו עוסקים בארגון המשולב הזה בכמה היבטים, ביניהם: מה המטרה? כיצד נשפר את התפוקה? ומה התועלות שנביא לביזנס?".</p> <p>"על מנת לשפר את תפוקתיות העובד.ת, השקנו את BetterMe – הגרסה הטובה של עצמי, שמשלבת את העובד.ת האנושי.ת ולצידו.ה את ה-AI, שמעניקה שירותים", הוסיפה. "זו סביבה פנים בנקאית, שמביאה לשליטה ולניהול בהוצאות. לא מדובר במהלך טכנולוגי, אלא בשינוי ארגוני-תרבותי, כזה שמחייב הכשרה של האנשים, ולכן פתחנו קורסים פרונטליים ומקוונים שמלמדים את העובדים איך לעבוד עם AI. הפכנו ארגון שמונה …
10 ביוני 2026